פרפקציוניזם
פרפקציוניזם.
יש שני סוגים של פרפקציוניסטים :
"פרפקציניוסטים נורמליים"-כאלה שמחפשים לחתור למצוינות
"פרפקציוניסטים נוירוטיים -כאלה שחותרים למושלמות .
על פניו נשמע שכדאי שנחתור למצוינות , למושלמות והישגים גבוהים אז מתי מתחילה הבעיה ?
שהפרפקציוניסטיות הופכת לכפייתית, שואפים להיות חסרי פגמים והחיים שלהם מלווים בהמון ביקורת עצמית ושיפוטיות .
אז אם אני פרפקציוניסט שדורש רק מעצמי- ניחא,
אבל ברוב המקרים אני תובע מושלמות גם מהסביבה שלי.
ד"ר טל בן שחר,כתב בספרו "באושר ובעושר" שפרפקציוניזם זה :
חוסר יכולת לקבל כישלונות כי אני חייב להצליח כל הזמן ואם אני נכשל-אני לא שווה
חוסר יכולת לקבל רגשות כואבים כמו חרדה ,עצב ,קנאה-כי אז זה אומר שהחיים שלו לא מושלמים
וחוסר יכולת לקבל הצלחות-מפני שמבחינתו שום דבר חוץ ממושלם, לא מספיק טוב .
איזה תסכול לחיות חיים כאלה שאף פעם לא מרוצים ? כמה זה מקשה על החיים.
אז איפה הפרפקציוניזם יכול לפגוע ?
- בביצועים בעבודה -אני דורש מעצמי ואולי גם מהצוות שלי
- דרישות שלא בטוח שאפשר לעמוד בהן
- במערכות יחסים וגם ביצירתן כי אני לא אתפשר על פחות "ממושלם"
- ערך עצמי נמוך -כל הזמן "נותנים לעצמם בראש",
- שחיקה נפשית ופיזית -זה כל כך מעייף להיות כזה ,
- אני לא עוצר לרגע, אני תמיד חייב להשתפר....
רוצים לטפל בזה אחת ולתמיד ?
מרגישים מותשים מהמרדף הזה ?
מוזמנים לפנות אליי.
אפרת גדור מאמנת אישית ועסקית
