פרפקציוניזם


פרפקציוניזם. 

יש שני סוגים של פרפקציוניסטים :

"פרפקציניוסטים נורמליים"-כאלה שמחפשים לחתור למצוינות 

"פרפקציוניסטים נוירוטיים -כאלה שחותרים למושלמות . 

על פניו נשמע שכדאי שנחתור למצוינות , למושלמות והישגים גבוהים אז מתי מתחילה הבעיה ?  

שהפרפקציוניסטיות הופכת לכפייתית, שואפים להיות חסרי פגמים והחיים שלהם מלווים בהמון ביקורת עצמית ושיפוטיות .

 אז אם אני פרפקציוניסט שדורש רק מעצמי- ניחא,

 אבל ברוב המקרים אני תובע מושלמות גם מהסביבה שלי.



 ד"ר טל בן שחר,כתב בספרו "באושר ובעושר" שפרפקציוניזם זה :

 חוסר יכולת לקבל כישלונות כי אני חייב להצליח כל הזמן ואם אני נכשל-אני לא שווה

 חוסר יכולת לקבל רגשות כואבים כמו חרדה ,עצב ,קנאה-כי אז זה אומר שהחיים שלו לא מושלמים 

וחוסר יכולת לקבל הצלחות-מפני שמבחינתו שום דבר חוץ ממושלם, לא מספיק טוב . 

איזה תסכול לחיות חיים כאלה שאף פעם לא מרוצים ? כמה זה מקשה על החיים.

 אז איפה הפרפקציוניזם יכול לפגוע ?  

  • בביצועים בעבודה -אני דורש מעצמי ואולי גם מהצוות שלי  
  • דרישות שלא בטוח שאפשר לעמוד בהן
  • במערכות יחסים וגם ביצירתן כי אני לא אתפשר על פחות "ממושלם"
  • ערך עצמי נמוך -כל הזמן "נותנים לעצמם בראש",
  • שחיקה נפשית ופיזית -זה כל כך מעייף להיות כזה ,
  • אני לא עוצר לרגע, אני תמיד חייב להשתפר....

רוצים לטפל בזה אחת ולתמיד ? 

מרגישים מותשים מהמרדף הזה ?

 מוזמנים לפנות אליי. 

אפרת גדור מאמנת אישית ועסקית